לפי עקרון "לא לייצר פסולת"
מים אפורים
מים אפורים הם מים שהיו בשימוש (כיור, מכונת כביסה, מקלחת חוץ, מי מטבח). ע"י טכנולוגיות ותהליכים מסוימים, ניתן לטהר ולהשתמש בהם שוב להשקיית הגינה. בבית ממוצע, מדובר על 50% עד 80% מתצרוכת המים היומית שניתן למחזר!.
חשוב לציין שאיכות המים נקבעת לפי כמות החומר האורגני בה, לכן מי מטבח ושרותים נחשבים למים שחורים- כמות החומר האורגני בהם רב. מים אפורים אחרי תהליך טיהור, נחשבים ל"כמעט" נקיים, מספיק עבור השקיית הגינה, אך לא מספיק עבורנו לשתייה.
נעשו מחקרים רבים על השימוש במים אפורים,
אין דיווחים על מחלות כתוצאה מהשקיית גינות ירק ( לפי שיטת אגנים לחים) עם מים אפורים. הצמחייה והמיקרו- אורגניזמים בקרקע מקבלים באושר רב את שאריות המים, והפסולת שלנו הופכת "זהב אפור" עבורם.
מבחינת החוק- הנושא הזה גם מעט אפור בימינו.
כעקרון, יש חוק האוסר על אגירת המים היוצאים למערכות הביוב. אך עם זאת, יש חברות בארץ המתמחות בתחום.
מספר המשפחות עם מערכות מים אפורות הולך וגדל. גם בבתי ספר, מתחילים להקים מערכות מים אפורים, כחלק מתהליך לימודי על אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות למיניהם. כמו כן, דרך נהדרת ללמוד על נישות ביולוגיות ורשת החיים המקיימת אותם.
יתרונות בשימוש במערכות מים אפורים
הפחתה בשימוש במים מוניציפלים ובמי שתייה להשקיית הגינה, שאומר- חסכון בחשבון המים בסוף החודש.
פחות מים מגיעים למפעלי טיהור, חסכון רב במשאבים ופחות מים מזוהמים הנשטפים לים.
לאחר הטיהור יש שאריות פוספט וחנקן מהמים האפורים, המשמשים כחומרי הזנה לצמחיה.
אנחנו מצליחים לשמור על זרימה ואיזון של אנרגיות במעגל הבית: האנרגיות נשארות בתוך המערכת, הצמחייה נהנית מעודפי הבית שלנו לפי אתיקה חלקות שפע.
אנחנו לוקחים אחריות והופכים את הפסולת שלנו למשאב יקר, מים!
חסרונות שימוש במערכות מים אפורים
סוף מעשה במחשבה תחילה- תכנון וביצוע לא נכון של מערכות מים אפורים יכולים להפוך להיות מקור של זיהום. חשוב לשאול, להתייעץ ולעשות שעורי בית. יש הרבה שיטות, גישות וטכנולוגיות לניהול מערכות מים אפורים. לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. יש להתאים את השיטה לתקציב, גודל השטח, דפוסי האנוש ותנאי הסביבה.
מים אפורים שעומדים יותר מ-24 שעות ללא טיפול, הופכים להיות מים שחורים!
במים אפורים עדיין נשארים שאריות של נתרן ופוספט עם הזמן יכולים להמליח את הקרקע ולפגוע באדמה, לכן רצוי להשתמש בתכשירים אקולוגים ובסבונים נוזלים (בהם יש פחות נתרן).
שיטות לניהול ותכנון מערכות מים אפורים
כעקרון יש שתי שיטות מרכזיות - האחת נקראת אגנים לחים, והשני אגני חיפוי. מים עוברים תהליך של טיהור ביולוגי ע"י זרימתם במדרון ושחיקתם בסלעים ואבנים (ממש כמו בנהר). כמו כן, יש תהליך של פירוק ביולוגי, ע"י מיקרו-אורגניזמים.
אגנים לחים
נוצר כתוצאה מהתבוננות בטבע והבנת תפקידן של ביצות.
אגן לח, הוא בריכה אקולוגית לטיהור המים.
הבריכה משמשת כפילטר ביולוגי - המים האפורים מוזרמים מהבית לתוך מיכל שיקוע המפריד בצורה ראשונית בין מוצקים כגון שערות, סיבי בגדים וסבון.
גודל הבריכה משתנה בהתאם לכמות הדיירים בבית - כלל האצבע הנו קו”ב מים (1000 ליטר) למשפחה ממוצעת בת 5 נפשות.
המים מוזרמים לתוך בריכה המכילה צמחי מים וחומרים אגרגטים (מצע של טוף).
ע"י זרימת המים במצע מתבצע תהליך מכני של טיהור המים - הצמחים מטהרים את המים בתהליך ביולוגי: סופחים אליהם את הדטרגנטים ומסלקים את החומרים הכימים מהמים, ועל שורשי הצמחים מתרבים חיידקים המפרקים את החומרים שהתמוססו במים. ומכאן ניתן להזרים את המים לתוך מערכת ההשקיה של הגינה.
השיטה הזאת יקרה יותר ומחייבת שטח גדול יותר. היתרון הבולט של טיהור המים באגנים לחים היא היכולת להשתמש במים לאחר מכן להשקיית ירקות וצמחים חד שנתיים.
המים מגיעים לרמת טיהור גבוהה מאד אם האגן בנוי כמו שצריך.
ככל שיהיו יותר בריכות מחוברות ברצף במדרון, יהיה יותר זרימה של מים ואיכותם תעלה. בד"כ ממליצים על 3 בריכות אקולוגיות לפחות. יש מערכות מאד מתקדמות היום, שמצליחות לטהר את המים לרמה שניתן לשתות אותם.
צמחייה מתאימה לטיהור מים
שבטבט
גומא - משפחה גדולה, מומלצים - גומא ענף, גומא פפירוס ננסי, גומא פפירוס, גומא תרבותי ויש עוד...
נופר
ביצן סגול
ספלילה
קנה הודית
בת קלה חבשית
אירוס הביצות
יקינטון ( בעל יכולת ספיגה של רעלים גבוהה מאד)
אגני חיפוי
אגן חיפוי היא מערכת טיהור מים אפורים פשוטה וזולה מאד. כאן מתבצע טיהור ביולוגי בלבד.
החיסרון העיקרי הוא שרמת הטיהור לא מספיק גבוהה עבור השקיית ירקות, חד שנתיים ודשא במידה ויש. ניתן להשתמש בה רק להשקיית רב שנתיים ועצים.
המים האפורים מוזרמים מהבית לתוך מיכל שיקוע המכיל מסנן ומפריד שומן, מכאן המים מוזרמים לתוך שוחות (סוולים) החפורים מסביב לערוגת צמחים רב שנתיים או עץ (בעץ- מסביב לקוטר העלווה שלו). חופרים בערך 20 ס"מ, וממלאים אותה בלפחות 20 ס"מ קומפוסט. אחר כך שמים שכבה של 10 ס"מ חיפוי (רסק יער/ קש).
שורשי העצים יחד עם המיקרו- אורגניזמים בקומפוסט, מטהרים את המים בצורה סבירה. בערך פעם בשנה או חצי שנה, מחדשים את מלאי הקומפוסט אחרת מתחילים ריחות לא נעימים.
גם כאן רצוי לנתב את המים במדרון במידת האפשר, ככל שהמים יזרמו יותר, כך הם מטוהרים יותר.
ניהול מים שחורים
מים שחורים מוגדרים כמים עם כמות רבה של חומר ואורגני.
מדובר על מים שמוזרמים בד"כ לביוב והמקור שלהם משירותים ומכיור המטבח.
כמובן שהחסכון במים בהקשר של שירותים הוא- מזעור- הפחתה במקור ועשיית שרותי קומפוסט (:
יש שיטה לשימוש במים שחורים מהמטבח והיא נקראת בננה סירקל.
חופרים בור בעומק של 60 ס"מ ובקוטר 2 מטר וממלאים אותה בקומפוסט חצי בשל. אח"כ ממלאים שכבה של 10 ס"מ קומפוסט בשל ובסוף שמים שכבה של 20 ס"מ חומר חיפוי.
שותלים מסביב בננות או פפיות ( אוהבי מים ומותאמים לאזורים טרופים) במרווחים של 60 ס"מ, ובחלק הפנימי אפשר לשתול צמחים האוהבים צל. חשוב לשתול את הבננות והפפיות במקום מוגן מרוחות וחם (שמש ישירה).
מזרימים את מי המטבח ישירות לתוך מרכז המעגל מתחת לקרקע.
הערימה תתחמם, אם רוצים להיות יצירתיים, ניתן לבנות מקלחת חוץ שהמים מתחממים מהערימה.(קומפוסט - פאוור)
מי מזגנים
בעיר קיימים המון מרזבים ויציאות של מזגנים.
במי מזגן חסרים חומרי תזונה עבור צמחים רבים, כך שלא כדאי לגדל צמחים אך ורק מהשקיית מי מזגנים. ניתן לבנות ערוגת נענע מסביב, או לאגור את מי המזגנים למיכל ולהוסיף לערוגות דשן טבעי כמו EM, להרתיח במים סרפדים, ועשבייה חד שנתית ולרסס איתם פעם בשבוע או להזרים דרך מערכת דישון. כמו כן ניתן להוסיף הומוס מדי פעם לערוגה.
מבדיקה שעשינו בבית ספר ונצואלה תל אביב - בקיץ, ממזגן תעשייתי, יוצא בדקה חצי ליטר מים. זה המון!!! מים ה
וא משאב יקר!
מרזבים- ניתן לנתב את המים מהמרזבים לערוגות או מסביב לעצים.