אנחנו שומעים הרבה על " The 3 R's" ויחד עם הטרנד הירוק, מתחילים לראות הרבה פרסומות שמשתמשים במושגים הללו, אך לא תמיד הכוונה שלהם מובנת.
אז מהם שלשת ה- R's ( באנגלית: Reduce, Reuse, Recycle)?
מיחזור - Recycle
מיחזור הנה תהליך כימי/ ביולוגי שבו מחזירים מוצר לתוצר הגולמי שלו, ניתן להשתמש בו שוב בצורה אחרת כדי לייצר מוצר חדש (שיכול להיות שונה מהמוצר המקורי)
יש המון מודעות בנושא המיחזור והפרדת פסולת בימינו, קיימים עמדות מיחזור כמעט בכל מושב ועיר שבהם ניתן להפריד חומרים שונים כמו בקבוקי פלסטיק, זכוכיות, מתכות, בגדים, ניירות ועוד... יש המון פרסום וחינוך לקידום הנושא.
אני לא רוצה להיות פסימית, אך אני רוצה "להאיר" את תשומת לבכם - תהליך המיחזור אומנן דורש מעט פחות השקעה של אנרגיה מיצירת מוצר חדש לגמרי, אך התהליך עדיין מזהם את האוויר, המים והאדמה.
- מיחזור נייר: מרסקים נייר ישן בתוך מים ויוצרים עיסה נוזלית. פורשים את הנוזל על רשת ומחכים שיתבייש ואז מקלפים- זה נייר ממוחזר.
בכל פעם שנייר עובר מיחזור-> איכותו יורדת היות וסיבי הנייר מתפרקים. כמו כן בתרבות בה אנו חיים, אנשים אוהבים לראות נייר לבן ולכן גם הנייר עובר תהליך כימי של הלבנה על ידי שימוש בחומרים כימים שונים כמו כלור.
- מיחזור אלקטרוניקה: התהליך נעשה באמצעות מגוון שיטות מכניות ותעשייתיות.
השיטה הנפוצה היא הנדסה הפוכה בה מפרידים את הרכיבים האלקטרונים באופן ידני ולאחר מכן נגרסים במספר שלבים מכנים מורכבים, ואז מופרדים בתהליכים כימים לחומרי היסוד הניתנים לשימוש. החומרים המוחזרים לתעשייה הם מתכות כבדות, עופרת, ברזל, פלטינה, כספית, זהב ועוד... שאר החומרים שלא ניתנים למיחזור, מועברים להטמנה במטמנה עירונית על מנת למנוע שריפה בלתי מבוקרת.
התהליך מאד יקר ומסובסד או שקיים רגולציה ממשלתית.
- מיחזור פלסטיק: תהליך המיחזור משתנה לפי סוג הפלסטיק ( יש 6 סוגים עיקריים). בארץ ממחזרים בעיקר פלסטיק pet המשמש לרוב בייצור בקבוקי שתייה. במסגרת תהליך המיחזור, הבקבוקים נשטפים, נגרסים ועוברים עיבוד עד קבלת פתיתים. מהפתיתים מייצרים מוצר חדש כמו פליז, שמיכות, מעילים או סלסלי פלסטיק.
במדינת ישראל נצרכים כ 500000 טון מוצרי פלסטיק בשנה. מחצית מהכמות מגיעה למיחזור. יש סוגי פלסטיק רבים שלא ניתן למחזר, ובכלל בפלסטיקים בשימוש ביתי, הרבה פעמים יש ערבוב ( בקבוק מפלסטיק מסויים שהפקק שלו מפלסטיק אחר או שמודבקים תוויות שגם מהווים בעיה.)
משנת 1998 החלו נסיונות להעביר את חוק הפקדון על מיכלי שתייה. בארץ הוקמו מפעלי מיחזור אשר משתמשים בפלסטיק של בקבוקי שתייה ליצירת ריהוט גן או פליסים.
- מיחזור מים: ממחזרים בארץ מי שופכין לשימוש חקלאי בעיקר ( השקייה).
מים אפורים- הם מים שנעשה בהם שימוש ביתי ( מקלחות, כביסות...) והם מהווים כ- 50-80 אחוז מהשפכים הביתיים.
מערכות מים אפורים יודעים לאסוף את המים מהבית ולבצע בהן תהליך של סינון וטיהור ולהביא אותם למצב שאפשר להדיח בהם אסלה, להשקות גינה. החוק בארץ לא מאפשר הקמת מערכות מים ביתיות מחשש של חוסר ידע ואפשרות לטפל בהם- דבר שיכול לגרום לזיהום.
מה קורה בארץ?
רוב המחזור בארץ מתבצע במפעלי מיון והפרדה- מפעל מחזור.
מפעלי המחזור קולטים פסולות מסוגים שונים ואת הפסולת מפרידים באמצעים מכניים וידניים לחומרים אשר מועברים למיחזור.
המשרד להגנת הסביבה מסייע בדרכים שונות לרשויות מקומיות הפועלות לצמצום כמויות הפסולת המועברות להטמנה ולהגדלת שיעורי המיחזור.
החל מ 2011 מעניק המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לרשויות המקומיות להפרדת פסולת לשני זרמים במשקי הבית.
נכון לנובמבר 2015- 470000 משקי בית ב 49 רשויות מקומיות נכנסו לתהליך של הפרדה במקור.
בתהליך המיחזור מושקעת ומתבזבזת המון אנרגיה- כאן אני רוצה להפגיש אתכם עם מושג חדש "כוס תה פרמקלצ'ר".
כוס תה פרמקלצ'ר הינה כלי שעוזר לנו לתת אומדן לטביעת רגל אקולוגית של מוצרים.
בוא ננסה להדגים "כוס תה פרמקלצ'ר" על נושא מיחזור של בקבוקי פלסטיק:
אני נכנסת למכונית נוסעת לצרכניה וקונה בקבוק פלסטיק---> אוספת בבית בבקבוקים---> נכנסת לאוטו ונוסעת לעמדת מיחזור הקרוב לביתי--->מגיעה משאית (בבעלות תאגדים גדולים) אוספת את הבקבוקים ונוסעת למרכז למיון---> הבקבוקים נשלחים למפעלי מיחזור בסין ובתהליך המיחזור מושקעת המון אנרגיה שבד"כ מזהמת את האויר, מים ואדמה על מנת לקבל תוצרי גלם שונים---> מסיעים את התוצר חומר הגלם למפעל אחר שבו מיוצרים מוצרים חדשים כמו פליזים, ארנקים וכל העולה על הדמיון---> המוצר החדש מוחזר לארץ באונייה---> עובר במשאית למרכז הפצה---> מגיעה לחנות.....והתהליך ממשיך
אני כן רוצה לסיים בנימה אופטימית בנושא המיחזור.
יש תהליך מיחזור אחד שהוא פשוט ונפלא וניתן לעשותו בפתח הבית ולהנות מהשפע ופירות שלו..... קומפוסט, בין אם זה שאריות מזון, נייר, ביגוד כותנה או זבל אנושי.
שימוש חוזר - Reuse
בתהליך של שימוש חוזר, אני הופכת מוצר שאין לי צורך בפונקציה המקורית שלו ומשתמשת בו ליצירת מוצר חדש ללא התערבות של תהליך כימיקלי.
אם ניקח לדוגמא את בקבוקי הפלסטיק, אני יכולה לייצור עציץ אוטומטי או לבנות רפסודת בקבוקים וכל מה שעולה על דעתי.
מזעור - Reduce
כאן אנחנו חוזרים להתבוננות פנימה, אני אשאל שוב את השאלות לגבי דפוסי הצרכנות שלי.
לפני קניית מוצר חדש, אני אשאל את עצמי "האם אני באמת צריכה אותו?"
מאד קשה ומאתגר לעשות מזעור בעידן "המודרני" שבו אנו חיים. כל הזמן מוכרים את "צורך" שלנו כביכול במוצרים חדשים, נהיה יפים, בריאים, מוצלחים ומאושרים יותר. הרי כיף ללכת לקניון למסע קניות, לא? אולי באמת נרגיש טוב יותר לחצי שעה, אך זהו שפע מדומה. השפע האמיתי קורה, שאנחנו מאוזנים ומסופקים ובתהליך צמיחה.
אני לא יודעת אם שמתם לב לפרסומת של קוקה קולה לאחרונה, בה מודגש נושא המיחזור, וגם שימוש חוזר... אבל רבותי, אני שואלת, איפה מזעור נכנס לתמונה?
הייתי רוצה להוסיף עוד 2 R's לסיפור שלנו...
לתקן - Repair
אני לא אפרט יותר מדי כאן, אבל מאד פשוט לתקן מוצרים שמתקלקלים במקום לקנות חדשים.
זה יכול להיות מרמה של לתפור קרע בבגד, או לקחת מוצר אלקטרוני לתיקון במעבדה..
לסרב - Refuse
ללמוד את המילה שכל כך קשה להגיד לפעמים, לא! לסרב להיות מושפעים מהתקשורת שמוכרת לנו מוצרים, במסגרת "מבצעים הענקיים" שקיימים ברשתות ומקניות מאסיביות Bulk Shopping
קישור לסרט The Story of stuff הממחיש את עולם הצרכנות וכוס תה של פ"ק
וגם קישור לאתר No impact man משפחה שחיה בעיר ניו יורק וחליטו לנסות כמה שינויים ממשיים בחיים.